פסק-דין בתיק ת"א 13699-08

רשויות מס הכנסה פסלו את ספריו של התובע, שעיסוקו הוא מורה לנהיגה, ביום 6.7.2000. על-פי הסכם בעניין שומת מס הכנסה שנחתם בין התובע לבין פקיד השומה ביום 7.9.2000, חויב התובע לשלם מס הכנסה בסך של 65,000 ש"ח. התובע לא עמד בתשלום זה ולפיכך ביום 28.4.2004 עיקלו רשויות המס את רכבו. בכתב התביעה שהגיש ביום 13.4.2008 טען התובע כי פסילת ספריו וחובו למס הכנסה נבעו מכך שהנתבע, ששימש מנהל החשבונות שלו, זייף שתי חשבוניות על הוצאות שהתובע לכאורה הוציא. מכאן תביעתו נגד הנתבע על סך של 498,350 ש"ח.

א.         הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 2449/08 טואשי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (2010), פסק-דינו של כבוד השופט ס' גובראן בפסקאות 12-11. כן ראו גם: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145, 147 (1970); ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768, 773 (1973); ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353, 356 (1974); ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241, 249 (1997)).

ב.         עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

3.         כתב התביעה שהוגש כאמור, ביום 13.4.2008, נוסח באופן לקוי וכוללני, כמעט ללא ציון מועדים ועובדות רלוונטיים. על-פי הנטען בו, התובע הוא כאמור, מורה לנהיגה אשר את ענייניו עם רשויות המס ניהל עבורו הנתבע, אשר על-פי הנטען, הוא רואה חשבון במקצועו.

כפי שכבר נאמר לעיל, הנתבע אינו רואה חשבון, כי אם מנהל חשבונות. לאורך כל טיעוניו, לרבות בסיכום טענותיו, טען התובע כי הנתבע הוא רואה חשבון, וכי כך הבין בין השאר, על יסוד כך שבחשבוניות שהוציא הנתבע כתוב "Auditing & Accounting". טענה זו ראוי לדחות כבר עתה. ראשית, הדברים כתובים גם בערבית, ומהם בחר התובע להתעלם, מה גם שהתובע שהעיד על עצמו כמי שמתקשה בקריאת עברית לא התייחס ליכולתו לקרוא אנגלית ולהבינה. שנית, ראוי כי מי ששוכר שירותיו של אדם יברר מה מקצועו. שלישית, תרגום המילים הוא: ביקורת או ביקורת ספרים (Auditing) ועריכת חשבונות (Accounting), בעוד שרואה-חשבון באנגלית הוא Accountant. דמיון בין המילים או שורש זהה, אין בו כדי לשנות (גם בעברית ישנו דמיון בין שמות המקצועות, רואה-חשבון ומנהל חשבונות ובשניהם נעשה שימוש בשורש זהה (חש"ב), אך אין בכך כדי לשנות מן השונות שבין המקצועות).

מכל מקום לטענת התובע בכתב התביעה, התובע התלווה אל הנתבע אל משרדי נציבות מס הכנסה "במהלך שנת 2000" (לא צוין מועד), ושם נדהם לגלות שהנתבע הגיש עבורו חשבוניות מתאריכים 30.11.1999 ו-30.12.1999 עבור צריכת שמן בסכומים מופרזים (חשבוניות אלו יכונו להלן - חשבוניות השמן). התובע טען, כי מעולם לא מסר את החשבוניות לנתבע. לטענתו, "בעקבות הדיווח השקרי שהוגש" נאלץ להגיע להסכם עם מס הכנסה שעל-פיו חויב לשלם מס הכנסה בסך של 65,000 ש"ח, כדי שעניינו לא יועבר לטיפול משפטי. התובע פנה אל משרד רואה חשבון, כדי שיפעל לביטול ההסכם ולדיון מחדש בשומת מס ההכנסה שנקבעה בהסכם השומה. פנייה זו הייתה ככל הנראה בחודש יוני 2001, כפי שעולה מהקבלה הראשונה על תשלום שכר הטרחה למשרד רואי-החשבון. פנייה זו אמנם נערכה, אך נדחתה בהודעת מס הכנסה מיום 21.1.2002.

מאחר שהתובע לא עמד בתשלום המס וסכום החוב למס הכנסה אף עלה, עיקלו רשויות המס את רכבו של התובע ביום 28.4.2004. לטענת התובע בשל כך לא יכול היה להמשיך ולעבוד במקצועו ונגרמו לו נזקים כבדים אלו: גובה חובו למס הכנסה (138,000 ש"ח בעת הגשת התביעה); אובדן רכבו בשל עיקולו (כ-22,550 ש"ח); שכר הטרחה ששולם למשרד רואי החשבון (כ-7,800 ש"ח); אובדן הכנסה מאז עיקול הרכב (כ-300,000 ש"ח); עוגמת נפש (30,000 ש"ח), ומכאן תביעתו על סך של 498,350 ש"ח.

4.         ביום 26.5.2008 הגיש הנתבע בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה ולחלופין למחיקתה בשל היותה תביעה קנטרנית. כן התבקש בית המשפט בבקשה זו לדחות את מועד הגשת כתב ההגנה, כך שיוגש שלושים יום לאחר מתן החלטה בבקשה, אם תידחה. על-פי החלטת בית המשפט, הגיש התובע את תגובתו לבקשה ביום 15.7.2008.

בהחלטה מיום 3.7.2008 (אשר נראה כי ניתנה בטרם הוגשה התגובה האמורה), נקבע קדם משפט ואף נקבע כי על הנתבע להגיש את כתב ההגנה תוך שלושים יום.

יוער, כי מכאן ואילך ועד לסיכום טענות הצדדים, לא מצאתי התייחסות לנושא טענת ההתיישנות ולשאלה מתי תוכרע (אף לא מצאתי שנקבע כי תוכרע רק במסגרת פסק הדין הסופי). מכל מקום, לעניין זה ולטענת ההתיישנות נשוב ונידרש בהמשך הדברים.

5.         כתב ההגנה הוגש ביום 31.8.2008 ובפתח הדברים חזר הנתבע על טענותיו, כי יש לדחות את התביעה על הסף מחמת התיישנותה ולחלופין להורות על מחיקתה על הסף בשל היותה קנטרנית. עוד טען הנתבע, כי התביעה נוסחה באופן כוללני וכי חסרים בה עובדות ופרטים מהותיים.

בעניין חשבוניות השמן טען הנתבע, כי קיבל אותן מהתובע והפנה את תשומת לבו לסכום המופרז הנקוב בהם, אך התובע הסביר כי מדובר בשמן לצריכה עתידית. מכל מקום לטענת הנתבע, לא היה מעורב בחתימת ההסכם עם רשויות המס, וכי זה נחתם בעת שהתובע היה מיוצג בידי מנהל חשבונות אחר, ששמו דאוד כנעאן. בנוסף לטענתו, פסילת ספריו של התובע נבעה מאי רישום תקבול וזיופים שהתגלו בחשבוניות שמסר התובע, כמפורט לעיל.

6.         בשל היעדרם של פרטים מהותיים בכתב התביעה, נקבע בקדם המשפט מיום 4.11.2008 כי על התובע להגיש הודעה שבה יפורטו ארבעה עניינים אלו: מתי היה התובע ברשויות המס, עם מי והיכן; מדוע התובע ויתר על זכות השימוע ועל זכות הערעור לבית המשפט; התובע יצרף את הודעת רשויות המס בעניין פסילת ספריו; התובע יפרט מה עשה להקטנת נזקיו או לביטול עיקול רכבו.

הודעת התובע כאמור, הוגשה ביום 17.12.2008 וקשה לומר כי היו בה מלוא הפרטים שנדרשו. בהודעה זו פירט התובע את הדברים הבאים: התובע התייצב בהזדמנויות שונות בנציבות מס הכנסה בין לבדו, בין עם רואה החשבון (כך תוארו, לפי טענת הנתבע בהודעתו) דאוד כנעאן ובין עם הנתבע; ההסכם עם מס הכנסה הכולל ויתור על שימוע וערעור נעשה לאור דבריו של דאוד כנעאן; צורפה הודעת מס הכנסה על פסילת הספרים, שצילום התאריך בה חתוך; לתובע לא היה כסף כדי לפעול לביטול העיקול, מאחר שלא רכב הוא לא מצא עבודה חלופית.

7.         בקדם המשפט שהתקיים ביום 28.1.2009 קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט להיבדק בבדיקת פוליגרף בעניין חשבוניות השמן. על-פי הסכמה זו "חוות הדעת של מומחה הפוליגרף לא תהיה מכרעת אלא תובא במסגרת כלל הראיות ותעמוד לשיקול דעת בית המשפט" וכן הוסכם שהצדדים יודיעו אם הם מסכימים על זהות מומחה הפוליגרף. הודעת התובע כי הצדדים לא הסכימו על זהות מומחה הפוליגרף הוגשה רק ביום 19.5.2009 וביום 27.7.2009 ניתנה החלטה על מינוי מומחה פוליגרף בהתאם לתוכנה של הסכמת הצדדים.

יוער כי איני מייחסת משקל לבדיקת הפוליגרף שנערכה ולתוצאותיה. שכן לא רק שבדיעבד וכפי שעוד יובהר בהמשך אין לתוצאותיה רלוונטיות, אלא שבשונה מכבוד השופט (בדימוס) י' מילנוב, שלפניו נשמעה התובענה הנדונה, איני סבורה שבדיקת פוליגרף היא מכשיר שעל בית המשפט להיעזר בו (למעט אולי במקרים חריגים ונדירים, ובלבד שישנה הסכמה בין הצדדים שבית המשפט אינו מעורב בה, כי עניין מסוים יוכרע בדרך זו). עם זאת, ראוי לתת את הדעת לנסיבות שאירעו במהלך הבדיקה, שהצדדים לא חלקו עליהן.

חוות-דעתו של מומחה הפוליגרף שמונה, מר מנחם גולזן, התקבלה ביום 16.11.2009. על-פי האמור בה, הנתבע נבדק ראשון, ביום 7.10.2009 ואילו התובע נבדק ביום 4.11.2009. במהלך בדיקת התובע שינה התובע את גרסתו ואמר למומחה הפוליגרף כי את שתי חשבוניות השמן הוא מסר לנתבע בעודן ריקות כדי שימלא בהן את הפרטים ויגיש אותן אל רשויות המס. לשלמות הדברים יוער, כי ביחס לשני הנבדקים, התובע והנתבע, נאמר כי נמצאו בעת מתן תשובותיהם תגובות פיסיולוגיות המצביעות על אי אמירת אמת.